אפקט עומס יתר באפשרויות הבחירה מתאר מצב שבו אנשים מתקשים בקבלת החלטה כאשר הם עומדים בפני אפשרויות בחירה מרובות. לדוגמה, חוקרים מצאו שכאשר מוצגים ללקוחות שישה סוגי ריבות הם נוטים לרכוש ריבה בשיעור של פי עשרה (!) לעומת מצב שבו מוצגים להם 24 סוגים. כלומר, לקוחות העדיפו להימנע לחלוטין מקניה מאשר להתמודד עם החלטה קשה ומרובת חלופות. ריבוי האפשרויות, המאפיין את חברת השפע נחשב יתרון משמעותי וסממן של חופש ושגשוג, אך כשאנחנו מנסים לקבל החלטה הוא עלול להעיק משום שהוא דורש מאמץ גדול יותר ועלול לבלבל.
פרופ' איתמר גתי שפיתח את מודל סחל"ב לקבלת החלטות רצויה כותב במאמרו: "האתגר העומד בפני כל מודל מוצע… הוא להפחית את כמות המידע שעל המתלבט לעבד. במקרים רבים אין זה מעשי לבחון לעומק את כל החלופות הפוטנציאליות הקיימות. ראשית, מספר החלופות הוא גדול מאד. שנית, כמות המידע שיש לקחת בחשבון היא עצומה…"
קונים רבים שנכנסים עמוק לתהליך חיפוש דירה, חווים חוסר אונים מול ההיצע הקיים, ושפע השיקולים וההעדפות האינסופיים. לפעמים נכנסים לסחרחורת של ברורים, ריצות וטלפונים שאינם מובילים לשום מקום ורק מגדילים את הקושי. הפתרון שמציע מודל הסחל"ב הינו- סינון, חקירה לעומק ובחירה.
בשלב הראשון יש להגדיר באופן ברור את שיקולי ה"ליבה" המרכזיים והחשובים ביותר עבורכם באופן אישי בדירה החדשה. לאחמ"כ את השיקולים הנוספים הרצויים, שאינם הכרחיים.
כל הצעה שאינה תואמת את ההעדפות החשובות ביותר – אינה רלוונטית, וניתן לסננה. השאלה "מה לא" היא שאלת מפתח שתעזור לכם להסיר מן המאגר אופציות יקרות מידי/ קטנות מידי/ רחוקות מידי וכו' בהתאם לשיקולי הליבה שלכם.
ככל שיצטמצמו האפשרויות תקלו לעצמכם את ההחלטה. מבין ההצעות הנותרות בדקו לעומק איזו מספקת את מירב השיקולים הרצויים, שאינם הכרחיים, לכאורה זוהי ההצעה המתאימה ביותר.
ההגדרה קובעת כי: החלטה נצרכת כאשר יש אפשרות בחירה בין כמה חלופות. כלומר, לעולם יהיו אפשרויות נוספות רלוונטיות. אל תצפו שהבחירה תתרחש מאליה. היו בוגרים מספיק כדי לוותר על פרטים שוליים עבור פרטים משמעותיים ובחרו את הבחירה הנכונה לכם.
